מדובר בחלל מצופה בתאים ומלא בנוזל, שמתפתח בתוך עצם הלסת.

ניתן לדמות את הציסטה לבלון מלא נוזל, שככל שכמות הנוזל בתוך הבלון תגדל, כך הוא יתנפח ויתפוס נפח גדול יותר, ובמקרה של ציסטה בלסת – ככל שהציסטה צוברת נוזלים, החלל הציסטי גדל על חשבון עצם הלסת.

קיימים סוגים שונים של ציסטות בלסתות, שמופיעות מסיבות שונות. הציסטה הכי שכיחה בלסתות היא זו המופיעה כתוצאה מזיהום בשן, ונקראת ציסטה רדיקולרית (Radicular cyst). ישנן ציסטות אחרות, שהן ציסטות התפתחותיות (השכיחה היא ה-Dentigerous cyst), שהן תוצאה של שאריות תאים עובריים בלסת, שמסיבות לא ידועות מתחילים להתחלק וליצור ציסטה בגיל מאוחר.  

 ברוב המקרים, הציסטות אינן משפיעות על התפקוד/המראה של הלסת והפנים, ואז אין מדובר במצב מסוכן, אך נדרש טיפול כירורגי על מנת למנוע סיבוכים עתידיים.

​

במקרים פחות שכיחים, הציסטה עלולה לגדול למימדים גדולים ולערב מבנים אנטומיים חיוניים, ולהשפיע על תפקודם ו/או המראה של הלסת והפנים. דוגמאות –

ציסטה בלסת תחתונה שמערבת את תעלת העצב המנדיבולרי – מצב כזה יכול להוביל לשינוי תחושתי בשפה ובסנטר.

​

ציסטה בלסת עליונה שמערבת את חלל הסינוס ו/או חלל האף ויכולה להוביל לקשר בין חלל הפה לחלל הסינוס/האף, שיכול להתבטא במעבר נוזלים מחלל הפה לאף בזמן שתייה,

ציסטות שגורמות להרחבה של הלסת (בשפה המקצועית נקראת "אקספנציה" של העצם) – דבר שיכול להשפיע על אסתטיקת הפנים.

​ ישנם ציסטות שדוחקת שיניים ממיקומן כתוצאה מהתפתחותם .